בלוקצ'יין טכנולוגיה של אמון


 

טור אורח זה נכתב על ידי Chanan Steinhart

מנחה הפודקאסט kanAmerica  על הפודקאסט מתוך האתר:

Chanan, Yishai and Uli are serial entrepreneurs with diverse background in technology, science and economics. We live in the San Francisco Bay Area for many years. Our intention is to bring to the Israeli community a perspective on major trends in the US relating to economic shifts, social phenomena and how technology affects them.


בלוקצ'יין טכנולוגיה של אמון בחיי היום יום ובמיוחד בחיים העסקיים זרים נותנים מעט מאד אמון זה בזה.

לשם כך נוצרו בחברה המודרנית ארגונים שניתן לכנותם ״סוכני אמון״.

תפקידם של אלו לתווך בין שני צדדים ולשמש נאמן של שניהם לביצוע עסקה או טרנזאקציה.

דוגמה מובהקת הוא המוסד של ערבות בנקאית.

יצרן ממדינה אלף מעוניין לשלוח סחורה למשווק ממדינה בית ,אך הוא אינו מכירו ולכן אינו בטוח כי התשלום עבור הסחורה, ובמיוחד בסכומים משמעותיים ,

אכן יבוצע .

מה יעשו הצדדים ?

לשם כך נולדה הערבות הבנקאית. הבנק המשמש כ "סוכן האמון" יתחייב לביצוע התשלום.

בעת שהסחורה תסופק ועל פי תנאים שנקבעו מראש, ישחרר סוכן האמון- הבנק את התשלום עבור הסחורה מהקונה למוכר.

עבור שירות זה יגבה סוכן האמון סכום משמעותי משני הצדדים .

סוכני אמון שכאלו ניתן למצוא בפורמט זה או אחר לאורך ולרוחב כל החיים הכלכליים.

לעתים "סוכן האמון" גם משמש כמארגן הטרנזאקציה .כך למשל חברה כמו AIRB&B העוסקת בתווך נכסים להשכרה לטווח קצר.

השוכר והמשכיר זקוקים למקום בו הם יוכלו למצוא אחד את השני,ללמוד אחד על השני ועל הנכס, אך גם להבטיח את ביצוע הטרנזאקציה המוסכמת.

קרי תשלום מצד אחד, ובית נופש כמובטח מין הצד השני.

בעבור שני השירותים האלו, אספקת המידע והבטחת התשלום גובה החברה הנ״ל כ %15 מהעסקה סכום לא מבוטל לכל הדעות .

ארגונים רבים מתקיימים במידה כזו או אחרת, מפעילותם כ"מתווכי -אמון".

עליהם נמנים בין השאר המערכת הבנקאית, חברות המנהלות כרטיסי אשראי ,עורכי דין, מנפיקי "תעודות כשרות" למיניהם ,ועוד רבים אחרים.

שוו בדמיונכם כמה חיסכון בזמן ובכסף היו נוצרים אם יכולנו להוציא את "המתווך- סוכן האמון" מן התמונה ?

אם ניתן היה לבצע עסקה ישירה בין שני הצדדים זרים לחלוטין זה לזה, ובה בשעה הם היו בטוחים במאה אחוז כי יקבלו את חלקם המובטח בעסקה ?

עד לשנת 2009 קסם כזה היה בלתי אפשרי, אך בשנת 2009 נפל דבר, והמצאה טכנולוגית בעלת משמעויות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת באה לעולם .

לקסם הזה קוראים בלוקצ'יין והוא התשתית והקונספציה הטכנולוגית עליה נשען הביטקוין,

המטבע הדיגיטלי-קריפטוגרפי הראשון בהיסטוריה.

כדי להבין את מהות הבלוקצ'יין ואיך הוא עובד נצטרך ראשית להבין כמה קונספציות מקדימות.

כאשר אדם מורה לבנק להעביר מחשבונו שלו לחשבונו של מר פלוני נאמר 1000 שקלים, הבנק רושם אצלו ביומן הרישומים ,המנוהל במחשב הבנק, שורה :

"לזכות המקבל 1000 שקלים, לחובת המעביר 1000 שקלים".

היומן של הבנק (באנגלית ledger )הוא המקום וההוכחה הבלעדית לביצוע הטרנזאקציה האמורה, והוא גם המקום היחידי בו הנכס הזה רשום.

בתמורה לניהול היומן והעדכונים לו הבנק גובה עמלה ניכרת. יתר על כן הרישום הבלעדי ביומן הבנק גם כרוך בסיכונים.

אם הבנק פשט הרגל בגלל ניהול האשראי שלו או תיק הנגזרות העצום שרכש,

או אם הרישומים ביומן הושמדו למשל בשל תקלה מערכתית במערכת המחשב, או עודכנו על ידי פולש-סיבר, רישום הזכות והבעלות עשוי להיעלם כלא היה.

הפרוטוקול של הביטקוין התבסס על קונספציה חדשה לגמרי לרישום והעברת ערך, יומן מבוזר.

(ledger distributed ) במקום רישום הטרנזאקציה ביומן אחד המנוהל על ידי הבנק,

רישום וניהול הטרנזאקציות במקביל בכמות גדולה של מחשבים נפרדים, השייכים והמנוהלים על ידי אלפי "חברי" קהילת הביטקוין.

על מחשבים הנפרדים הללו )המכונים "כורים" ,משום שהם גם "מייצרים" את הביטקוינים החדשים( מתנהל הרישום המבוזר. רישום מבוזר זה לא רק מבטיח ליומן שרידות ועמידות גדולות בהרבה כולל בפני התקפות סיבר,

מאשר ליומן התלוי במערכת מחשב אחת, אלא שהיא מאפשרת ביצוע טרנזקציות ישירות בין צדדים,

קרי ללא צורך במתווך-סוכן האמון.

את סוכן האמון מחליף המחשב והפרוטוקול אשר מבצע את הטרנזאקציה המבוקשת אוטומטית ,

משעה שזו נקבעה והוגשה לבלוקצ'יין איש אינו יכול להתערב בה או לשנותה ,

ממש כמו תשלום במזומן לסוחר אנונימי בצד השני של העולם .

לכן אם מר פלוני רוצה להעביר 1000 שקלים למר אלמוני ,כמו בדוגמה שלעיל ,הם יכולים לבצע באמצעות הבלוקצ'יין את העברת הערך מאחד לשני מבלי להכיר או לסמוך אחד על השני .

יתר על כן בשיטות שעוד נפרט הם יכולים להוסיף תנאים לטרנזאקציה ,כך שההעברה תתרחש רק כאשר תנאים אלו ,אשר יבדקו על ידי הבלוקצ'יין אוטומטית ופרוגרמתית יתממשו .

לדוגמה "לאחר שימצא רישום באתר של פאד-אקס כי החבילה נמסרה העבר סכום איקס לנמען פלוני" את התפקיד שמילא סוכן האמון מחליפה הפעולה הבלתי ניתנת לשינוי כפי שהוגשה לבלוקצ'יין בכדי שמערכת כזו של יומן מבוזר אכן תעבוד יש צורך בשני תנאים פשוטים.

האחד כי רק אחד מכל אלפי המחשבים יהא רשאי ברגע נתון אחד לעדכן את הרישומים, והשני כי כל המחשבים האחרים ברשת "יאמינו" לעדכון וגם הם יעדכנו את הרישומים אצלם באופן זהה לעדכון של אותו מחשב מעדכן.

ללא שני התנאים הללו כל הרישום המבוזר יהפוך לכאוס בתוך זמן קצר.

הפרוטוקול של הביטקוין טיפל בהצלחה בשני תנאים אלו. מבלי להכביד יתר על המידה בפרטים הטכניים נאמר רק זאת.

על פי שיטה רנדומלית "נבחר" מחשב אחד שונה לעדכן את הרישומים לערך כל עשר דקות.

אותו מחשב, המייצר כמה ביטקוינים חדשים ושומר אותם לעצמו כשכר על השתתפותו ברשת, מאשר את כל הטרנזאקציות החדשות,קרי אלו שהתרחשו מאז העדכון הקודם.

את הטרנזאקציות החדשות הללו , המכונות בלוק- מלשון בלוק חדש של מידע- הוא מוסיף לשרשרת "הבלוקים" הקודמים.

מכאן כמובן השם המוזר משהו בלוקצ'יין, שרשרת הבלוקים.

הפרוטוקול גם משתמש באמצעים שונים כדי לאשר את האמינות של המידע אותו רוצה המחשב המעדכן להוסיף לבלוקצ'יין, המידע הזה יבחן ויאושר על ידי כל המחשבים, הכורים, שברשת. האישור הזה מכונה "קונצנזוס" והוא מבטיח כי התנאי השני מבין השניים,כי המחשבים האחרים ברשת "האמינו" לעדכון, אכן מובטח.

משאישרו כל הכורים את העדכון הם יעדכנו בהתאם את הבלוקים שלהם והיומן המבוזר יסתנכרן ויהיה זהה אצל כל המחזיקים עותק ממנו.

פרוטוקול הביטקוין יצר ומתבסס על הקונספט של בלוקצ'יין, קרי יומן מבוזר המתוחזק על ידי כל המשתתפים ברשת.

יומן שכזה מייתר את "סוכן האמון" ומחליף אותו במערכת עמידה ואמינה בהרבה, הוא גם לכן מאפשר טרנזאקציות בין אינדיוידואלים (peer to peer )

והעברת ערך האמצעות האינטרנט,(value of internet )חידוש מהפכני שלא היה קיים קודם לכן.

ב 2014 בחור צעיר בשם ויטליק בא עם רעיון חדש. הרעיון ,המכונה "חוזים חכמים" ,ישדרג את הקונספט של הבלוקצ'יין והשימוש בו באופן משמעותי ויאפשר ביצוע טרנזאקציות מתוחכמות בהרבה.

הוא גם יאפשר שימוש בטכנולוגיה של אמון ,הבלוקצ'יין, לדברים שקשה היה דמיינם אך לפני שנים בודדות.

אגב כך יסכן הרעיון את עצם המודל העסקי, אם לא את הקיום ממש, של הבנקים כפי שאנו מכירים אותם היום. האם הבלוקצ'יין יעשה לבנקים מה שהאינטרנט עשה לעיתונים ? על כך ועל השלב הבא במהפכת הבלוקצ'יין במאמרנו הבא.

 

Related Post