מס הכנסה וקריפטו, איך להתכונן?

המאמר נכתב על ידי  רואה חשבון תֹם בן-ג'ויה, מומחה למיסוי מטבעות דיגיטלים.

פרטים ליצירת קשר עם תֹם:  [email protected] /  052-2631407

הזינוק החד בשער הביטקוין, האית'ר ושאר המטבעות הדיגיטליים משך לא רק את תשומת ליבם של המשקיעים אלא גם את אלה של רשויות המס בישראל אשר החליטו להפסיק להתייחס באדישות לתופעה. התייחסות רשויות המס לנושא באה לידי ביטוי בטיוטת חוזר שפורסמה בינואר 2017 ועוסקת במשקיעים פרטיים או עסקיים ובטיוטת חוזר נוספת שפורסמה בינואר 2018 ועוסקת בהנפקות ICO. במאמר זה אסקור את היבטי המס השונים, אסביר בקצרה על ההתנהלות מול הבנקים וכן אתן מספר טיפים הכרחיים להתנהלות נכונה של כל משקיע בתחום.

סוגיית מיסוי מטבעות הדיגיטליים

בדצמבר 2013 איגוד הביטקוין פנה למשרד רו"ח וקיבל חוות דעת לפיה בנסיבות מסוימות ניתן לטעון שרווחים מעלית ערכם של המטבעות הדיגיטליים פטורים ממס לאור הפטור הקיים בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה, אשר מקנה פטור בגין הפרשי הצמדה מהשקעה מסוימת במטבע חוץ. חשוב להדגיש כי המונח "מטבעות דיגיטליים" מתייחס למטבעות שייעודם לשמש כאמצעי תשלום (ביטקוין, אית'ר וריפל למשל) ולא למטבעות שהונפקו במסגרת ICO ומתנהגים באופן דומה יותר למניות (הבטחה לקבלת אחוזים מרווחי החברה המנפיקה למשל) אליהם אתייחס בפעם אחרת.

עמדת מס הכנסה שוללת מכל וכל את חוות הדעת המפורטת לעיל וגורסת כי לא יחול פטור ממס על רווחים ממטבעות דיגיטליים מאחר ולא מדובר במטבעות חוץ אלא בנכסים בלתי מוחשיים.

שני מסלולי מס אפשריים: רווח הון / מס שולי

מסלול מס רווח הון

  1. מס הכנסה – לפי עמדת מס הכנסה משקיע שביצע מספר עסקאות לרכישת מטבעות דיגיטליים והרוויח מעליית ערכם (השקעה פאסיבית) חייב במס רווח הון בגובה 25%. על המשקיע לדווח לפקיד השומה ולשלם מקדמת מס תוך 30 ימים מיום המכירה בדוח יעודי בטופס 1399.
  2. דמי ביטוח לאומי – במסלול זה סביר כי לא ידרש תשלום דמי ביטוח הלאומי.
  3. מע"מ – עמדת רשויות המס היא שכמעט כל עסקה בה מעורב מטבע דיגיטאלי חייבת בתשלום מע"מ בגובה 17%. לא די בכך, סביר שלא ניתן יהיה להתקזז על תשומת המע"מ בעת רכישת המטבע . ברור לכל שמדובר בגזירה קשה שאם תיושם בפועל  עלולה לסתום את הגולל על השימוש והמחסר במטבעות וירטואליים בישראל. חשוב לציין כי עמדה זו מנוגדת לעמדה הננקטת על ידי מרבית שלטונות המס בעולם ולכן קיימת תקווה רבה בקרב המשקיעים שהיא לא תיושם בפועל.

מסלול מס שולי

  1. מס הכנסה – לפי עמדת מס הכנסה משקיע שביצע השקעות בעלות אופי מסחרי המגיעות לכדי "עסק" (השקעה אקטיבית) יחויב במס שולי (עד 47%, תלוי בגובה הכנסתו של המשקיע מהמטבעות הדיגיטליים ובכלל).
  2. ביטוח לאומי –  במסלול זה סביר שהמשקיע יחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי (כ-6% או כ-18% ועד תקרה חודשית מסוימת, תלוי בגובה הכנסתו של המשקיע מהמטבעות הדיגיטליים ובכלל).
  3. מע"מ – ראה הסבר לעיל.

נשאלת השאלה כיצד ניתן לדעת לאיזה מסלול משתייך המשקיע?

לצורך בחינת הסוגיה קיימים מספר קריטריונים אשר גובשו בידי בתי המשפט בישראל במרוצת השנים לבחינת אופי מסחרי-עסקי. הקביעה אינה מוחלטת (שחור או לבן) וניתנת לפרשנות, כל עוד חלק מהקריטריונים מצביעים על מסלול אחד וחלק על אחר. בין הדוגמאות לקריטריונים בולטים לבחינת אופי מסחרי-עסקי ניתן למצוא את משך האחזקה בנכס, שכיחות עסקאות דומות, היקף כספי של העסקה, תנודתיות הנכס, מימון הפעילות ומומחיות המשקיע. כך לדוגמא, משקיע שמחזיק במטבעות הדיגיטליים זמן קצר, מבצע כמות עסקאות גדולה, משקיע סכום גבוה, השקעתו בנכס בעל תנודתיות גבוהה, מממן את פעילותו בעזרת מימון חיצוני והינו בעל בקיעות רבה וידע בתחום, סביר שהשקעותיו יסווגו כבעלות אופי מסחרי-עסקי והוא ישויך למסלול מס שולי.

בנוסף, עמדת רשויות המס גורסת כי רכישת מוצר או שירות בתמורה למטבע דיגיטאלי חייבת גם היא במס (רווח הון או שולי לפי העניין), כאילו נמכר המטבע תמורת שקלים ששולמו למוכר או לנותן השירות.

לגבי עסק המקבל תמורה במטבעות הדיגיטליים עבור שירותיו או מוצריו, עליו להתנהל כרגיל ולהמציא חשבונית מס/קבלה בה יצוין הסכום שהתקבל בשקלים ואמצעי התשלום יהיה המטבע הדיגיטאלי. שער המטבע הדיגיטאלי יקבע על פי שער אחת זירות המסחר הגדולות והיציבות בעת המכירה.

פעולת כריית מטבעות סביר שתשויך למסלול המס השולי שכן קיים מנגנון עסקי אקטיבי. משקיע פאסיבי אשר משקיע בכרייה בענן (כרייה באירוח, כרייה בשרתי אירוח, השכרת כח Hash) יתכן כי ישויך למסלול רווח הון.

למותר לציין שניתן להפחית מסך מכירת המטבעות הדיגיטליים את עלות רכישתם וכן עלויות נלוות נוספות כגון הוצאות עמלות המרה ומסחר, שכר טרחה רו"ח ו/או עו"ד ועוד. הפחתה זו תעזור כמובן להקטין את תשלום המס הסופי.

מועד אירוע המס

קיימת חשיבות עליונה למועד "אירוע המס" לפיו צריך לדווח ולשלם את המס. עמדת רשות המיסים גורסת כי כל המרה של מטבע דיגיטאלי אחד באחר מהווה "אירוע מס" שיש לדווח עליו ולשלם את המס בגינו בשקלים. מדובר בגזירה קשה שכן משקיע יצטרך לדווח על כל המרה בין המטבעות ולשלם את המס בשקלים, זאת למרות שבפועל הוא לא משך שקל אחד לכיס. עושה רושם כי גישה זו קשה מאוד ליישום בפרקטיקה שכן גם המשקיע וגם פקידי רשויות המס יתקשו בדיווח ובביקורת של עשרות עד מאות המרות של משקיע פרטני אחד, זאת מבלי לדבר על משקיע שעוסק באלגוטריידינג. המלצתי בנושא היא לפנות לקבלת חוות דעת מקצועית בנושא.

התנהלות מול הבנקים

כיוון שפעילות הנוגעת במטבעות הדיגיטליים נחשבת מסוכנת ומהווה קרקע פוריה לביצוע עבירות מס והלבנת הון, הבנקים יכולים, ולפעמים אף מחויבים, לחסום העברת כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים. לא די בזאת, לאחרונה ניתן לראות גם בנקים שחוסמים העברת כספים לרכישת מטבעות דיגיטליים. בנק ישראל נותן גיבוי מלא להתנהלות זו של הבנקים.

אז איך בכל זאת אפשר להעביר כספים ממכירת מטבעות הדיגיטליים לחשבונות בנק בישראל?

כל מקרה וכל לקוח נבחן לגופו. הבנקים ידרשו תיעוד מלא לנתיב של המטבעות מהקניה ועד המכירה וכן אישור רואה חשבון על דיווח לרשויות המס. ככל שקיים יותר תיעוד וככל שקיימות פחות ההעברות של המטבעות הדיגיטלייםבין ארנקים וזירות מסחר, כך יהיה קל יותר לאשר את קבלת הכסף בחשבון בנק בישראל. למותר לציין כי היקף התערבות הבנק שונה בין הבנקים, בין הסניפים ואף בין הפקידים השונים. ההמלצה שלי היא להתנהל בשקיפות מלאה מול הבנקים ולספק להם את הנדרש. במקרים חריגים קיימת אפשרות להעביר את הכסף ממימוש מטבעות דיגיטליים לחשבון בנק בחו"ל ומשם לישראל.

חשוב להדגיש כי יתכן ועמדת מס הכנסה תשתנה בעתיד בעקבות חקיקה של הכנסת או הלכה של בית משפט בנושא.

טיפים הכרחיים לכל משקיע לסיום

  1. חשוב לתעד הכל! החל מרכישת המטבעות, דרך קבלתם בארנק הדיגיטאלי/זירת המסחר ועד מכירתם. כל נתיב המטבעות צריך להיות מתועד ללא יוצא מן הכלל – חשבוניות מס / קבלות, העברות בנקאיות, חיובי כרטיסי אשראי, מיילים וכיוצא בזה. את הארנקים מומלץ לתעד תצלומי מסך וגם לשמור את קובץ היסטורית המשיכות/הפקדות בארנק. תיעוד זה יכול לעזור בכמה מישורים, ביניהם קבלת אישור מהבנק להפקדת רווחים ממימוש מטבעות דיגיטליים, דרישת הזדכות במס על הוצאות כגון עמלות המרה ומסחר, שכר טרחה רו"ח ו/או עו"ד וכן דרישה בהכרת הפסדים במקרים של איבוד או גניבת מטבעות.
  2. אי דיווח ואי תשלום מס עלולים ליצור חשיפה לדין פלילי הנובעת מהעלמת מס ו/או הלבנת הון. בנוסף לכך, דיווח באיחור סביר שיגרור הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.
  3. מומלץ לקבל יעוץ מקצועי מרו"ח או עו"ד המומחה במיסוי מטבעות דיגיטליים מראש על מנת לבחון את היבטי המס במקרה הפרטני וכן להימנע מ"תאונות מס" עתידיות אשר עלולות להביא לכדי חיוב מס גבוה וכן חשיפה לדין פלילי.

 

האמור במאמר זה ובאתר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ מקצועי והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ מקצועי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית על פי המידע והפרטים האמורים באתר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.

המאמר נכתב על ידי  רואה חשבון תֹם בן-ג'ויה, מומחה למיסוי מטבעות דיגיטליים.

פרטים ליצירת קשר עם תֹם:  [email protected] /  052-2631407

 

 

Related Post